תקשורת הספורט בישראל- עונת המלפפונים

 "…העובדה שיש כמה גורמים שמעדיפים את אותה הדמות מביאה לכך שהסיקור כלפיה הופך אוהד מדי…..אנחנו לא נעשה צדק אם לא נספר לכם שבעצם הקריירה של זאבי כללה מספר גדול יותר של אכזבות מאשר הצלחות. .. יותר מפעם אחת ראינו את זאבי מגיע ליום הגדול כשהוא קצת נינוח מדי, לא חד מספיק, לא מוכן מנטלית. והקשר בין חוסר מוכנות מנטלית לבין לוזריות גדול מאוד… "
מתוך: "האתרוג: אריק זאבי זכה לסיקור אוהד למרות מורשת בעייתית"

כמה פעמים יצא לכם לקרוא או לשמוע כתבה באחד מערוצי הספורט המובילים בארץ ולחשוב לעצמכם:" לעזאזל, מי שאישר להעלות לכתב את גיבוב השטויות חסרות הבסיס האלו פשוט מזלזל באינטליגנציה שלי?"

התקשורת בארץ בכלל ותקשורת הספורט בפרט, הקרובה לליבי עוד יותר, נמצאות לדעתי בשפל המדרגה.
דווקא בעידן בו הסיקור הוא כ"כ נרחב, הן בהיבט הספורטיבי גרידא והן בהיבט האישי של הספורטאים, דווקא בעידן בו קיימים כ"כ הרבה ערוצי מידע שונים וצרכנים כ"כ רבים למידע זה, הדיון הספורטיבי בארץ נמצא במקום הכי נמוך שאני זוכר אותו. למה? בגלל התנהלות אנשי תקשורת הספורט בארץ. לא פחות.

כיום, ברוב ערוצי התקשורת קל מדי להיתקל באנשים, שהידע שלהם בנושא אותו הם מפרשים מאד מוגבל, אשר עולים לגדולה רק כי הם יודעים לצעוק חזק מכולם, פרשנים שמאחורי אמתלת ה"אני אדם כן, לא צבוע, ולכן אומר את שעל ליבי בלי ליפות את הדברים" סונטים בכל אדם שחושב אחרת מהם מעל כל במה אפשרית, כתבים שלא מבינים שהצורה שבה הם מתבטאים, ולא רק תוכן הדברים שלהם, משפיע ומחנך דור שלם של ילדים/ספורטאים, פרשנים שחושבים שזה לגיטימי לקרוא להתפטרות של כל איש ספורט שלא הצליח במשחק, שניים או שלושה.

בהקשר הזה, אני תמיד שואל את עצמי, איך יתכן שכאשר פרשן  טועה (בדיעבד) בפרשנותו וניתוחיו הוא לא חושב שעליו לקחת אחריות ולהתפטר אך בהחלט חושב שכך דברים אמורים להיות כשמדובר במאמן או בעל תפקיד ספורטיבי.
פעמים אינספור נתקלתי במקרים בהם פרשן שוגה בערך בכל פרשנות שלו (טוב, אני לא רוצה להישמע פופוליסט בעצמי, נגיד שוגה בחלק גדול מפרשנותו והנחותיו): מצהיר שקבוצה כלשהי תהייה אלופה ללא כל ספק, ומנתח גם למה ובסוף השנה קבוצה אחרת לחלוטין היא המנצחת, מסביר למה שחקן זה או אחר חייב לצאת מההרכב רק כדי להיווכח שאותו שחקן יבקיע במשך חמישה משחקים רצופים לאחר מכן ויוביל את קבוצתו לראש הטבלה, מנמק מדוע כוכב ספורט מסויים הוא כאן כדי להישאר שנים רבות, רק כדי ששנתיים אח"כ השחקן כבר ישמש ע. מאמן בקבוצת התיכון.
אני עוקב אחרי ספורט בערך מאז שלמדתי לקרוא, ומעולם לא יצא לי עוד לשמוע פרשן מלומד מצהיר: " וואלה, הייתי בטוח שחיפה תיקח אליפות השנה, אפילו הצהרתי את זה כל בכל פעם שניתנה לי במה, כ"כ הופתעתי כשהפועל עשתה מהפך ולקחה אליפות בסופו של דבר. טעיתי, שגיתי, אני לוקח אחריות ומתפטר, אלך לשבת קצת בבית מחוסר עבודה ופרנסה ואחשוב על הטעויות שעשיתי…"- ולכם, יצא לשמוע דבר כזה?
מצד שני, מקרים בהם פרשנים שולחים הביתה  כל מאמןמנהלסקאוט של קבוצה אחרי 3 משחקים רצופים ללא ניצחון יוצא לי לשמוע בערך כל פעם שאני מקשיב. אולי מישהו יוכל פעם להסביר לי את זה…

חזרה לענייננו, עד כאן לא אמרתי בעצם שום דבר חדש שלא יכולתם לקרוא בסופה של כל כתבה ע"י הטוקבקיסטים.
אבל דווקא בגלל הדברים הנ"ל, אני באופן אישי, מאד מעריך כתב שמנסה לצאת נגד הזרם, כמו בכתבה על הסיקור האוהד מדי של אריק זאבי לאורך השנים. מנקודת מבטי, מושך יותר לקרוא כתבות המציגות דברים קצת שונים, קצת יותר מעניינים, אולי אפילו קצת יותר ענייניים.
לכן, אני יוצא מדעתי עוד יותר, שדווקא הצד הזה של העיתונאות, נעשה בצורה הכי פופוליסטית ונמוכה, הכי מטעה ומוטה על פי הצרכים ולא לפי העובדות, הכי "rating driven" ולא "truth driven".

בעקבות האמור לעיל, והכתבות שיצורפו בהמשך, משהו בער בתוכי להתייחס מנקודת מבטי לדברים האלו.
הרעיון המרכזי כאן הוא לכתוב איזושהי ביקורת על הביקורת, ולעורר דיון על הדברים שאנחנו, אוהדי הספורט, קוראים, שומעים, ויוצאים מדעתנו בגללם, ולהראות לקשקשני הספורט למיניהם, ואלוהים יודע כמה רבים מהם יש בארץ הזאת, שלא כל דבר שמאכילים אותנו אנחנו מעכלים.
בנוסף, ועל מנת לאמץ את הדרך המקובלת להערכות וציונים, נשתמש בסולם דרוג- סולם המלפפונים.

                                       
כלומר, ככול שהכתבה תהייה יותר פופוליסטית, יותר רחוקה מהאמת ויותר מטריפה את הדעת, כך תקבל יותר מלפפונים בסולם המלפפונים. לעומת זאת, כתבה מעניינת, משעשעת, הצמודה כמה שיותר לעובדות ואמיתות תקבל מספר מלפפונים נמוך בסולם.

אני לא תמים, ובתוך עמי אני חיי- ברור לי שרייטינג זה חשוב ובלעדיו אין זכות קיום, אבל עם כל זאת, הייתי שמח להזכיר לאנשי התקשורת בארצנו הקטנטונת, שלא רק הספורטאי שלא הביא מדליה צריך לקחת אחריות, או החלוץ שלא השכיל לנצל מצב מול השער.

לפעמים, רק לפעמים, גם להם יש מחויבות כלשהי- כלפינו, האוהדים.

לתגובות – אפשר גם בעמוד הפייסבוק של הבלוג ב:
http://www.facebook.com/shaymess9z